הפעם האחרונה שבה הבריק היתה ברביעי שעבר, כשנאם על בימת “ועידת בית שמש”, מול מצלמות דלוקות, ולא היסס לומר, “גם מה שחשבו שיהיה לציבור הכללי, הוצאנו לציבור החרדי”, זאת אומרת, דפקנו את החילונים המטומטמים ונתנו את רוב הדירות בהגרלות של המדינה לחרדים. אתמול בבוקר הוא כבר התנצל על זה, “המשרד פועל לטובת כלל האוכלוסיות בישראל”.
איכשהו יצא שביממה האחרונה הרקדן האוטומטי הפך למתנצל סדרתי. שלוש התנצלויות ברצף. אחת על הדירות ושתיים על הריקוד. ועל זה נאמר, מודה ועוזב לא ירוחם. אתה לא יכול לתקוע אצבע בעין שוב ושוב ולצפות שיסלחו לך. זה לא עובד.
אבל מסתבר שיש בינינו רחמנים בני רחמנים, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, אדם שאינו ניחן בסלחנות יתר בדרך כלל, אבל בכל מה שקשור לחרדים, הוא מפגין נפש יהודית רגישה וחומלת. “טוב עשה השר גולדקנופף שהתנער מהשיר שנוגן”, חיבק ביבי את הסורר לחיקו.
הדיח ראש שב”כ בגלל שהוא לא בא לו טוב בעין, ויועצת משפטית שמעלה לו את הסעיף באופן יומי הוא יודע, אבל לפטר שר שמתגרה שוב ושוב בציבור שלו, יוצא נגד שירות בצבא, סוחט את הקופה הציבורית ופוגע במשפחות שכולות, הוא לא מסוגל בגלל הפחד שהממשלה תקרוס.
ואם את כל המלל החילוני הריק הזה, שר החרדים והמשתמטים לא מבין, אולי את הפסוק מתוך ישעיהו פרק א’ פסוק כ”ג, הוא יבין טוב יותר: “שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם”.
